נכון, אתם מזמינים את הסרט. אתם מספקים את רוב חמרי הגלם שלו, הוא נוצר במיוחד עליכם ועבורכם. ואל לשכוח, כמובן, שאתם משלמים עליו.

אז של מי הסרט, בעצם? שלכם, או של יוצר הסרט?

ומדוע אני נדרשת לסוגיה זו?

כי אני נתקלת לעיתים בלקוחות, שאומרים לי (בעדינות, אך באסרטיביות), שכיוון שהם משלמים, וכיוון שזה הסרט שלהם, הרי שהם רוצים

• לקבוע מה יהיה אורך הסרט ("7 דקות זה לא מספיק"),

• לבחור את קטעי המוזיקה שילוו את הסרט ("בקטע שרואים את הילד משחק כדורסל, תשבצי כמה צלילים מהשיר של מכבי תל-אביב"),

• שהסרט יהיה אך ורק בסדר כרונולוגי ("כי ככה אנחנו אוהבים"),

• שחצי מהסרט יוקדש לברכות שיברכו בני משפחה, חברים, מורים, קרובים מאמריקה ועוד.

נו... אתם בטח תוהים, אז איפה פה הבעייה?

הסרט הינו יצירת אומנות. לחומרי הגלם חוברים גם היצירתיות, המקצועיות, והניסיון של היוצר.

עם כל הכבוד, מדובר במרכיבים משמעותיים לתוצר הסופי, דהיינו לסרט אותו אתם מקבלים.

התערבות יתר בתהליך היצירה "מסרסת" את האמן, ופוגעת ביצירתיות שלו. חדוות היצירה שלו מופרת, והתוצר הסופי לעולם לא יהיה לשביעות רצונו.

כמובן שלאורך כל תהליך היצירה, צריך היוצר להיות קשוב לרצונותיו של הלקוח, אך הלקוח, מצידו, צריך לדעת "לשחרר". לסמוך על היוצר, ולא להצר את צעדיו.