שואלים אותי: "מה? אנחנו צריכים לסרוק את כל התמונות, ולהעביר לך אותן לדיסק?"

וגם: "מה, אנחנו צריכים לעבור על כל הקלטות שלנו, ולהגיד לך איזה קטעים אנחנו רוצים בסרט?"

ולסיום: "אנחנו עושים לך את רוב העבודה. מה כבר נשאר לך לעשות? לחבר את כל הקטעים ביחד? ועל זה אנחנו משלמים כל-כך הרבה כסף?"

לסרוק תמונות זאת, אכן, מטלה מציקה ומעצבנת. מה גם שאני מבקשת מה שיותר תמונות, כדי שיהיה לי יותר מבחר.

אבל אם אתם יודעים שאתם צריכים לסרוק בעצמכם, אתם גם תפעילו יותר שיקול דעת לגבי איזה תמונות להעביר אלי. האחריות על בחירת התמונות היא עליכם.

הרבה יותר קל לתת לי ערימה של תמונות, שככה די רִפרפתם עליהן, ולהגיד לי: "תבחרי מה שנראה לך". וכשהסרט יהיה מוכן, תוכלו לבוא אלי ולטעון: "למה שמת את התמונה הזאת? תיראי איך השיער שלי נראה..." או "דווקא את התמונה הזאת לא הכנסת לסרט?" וכו'.

כשאתם סורקים במו ידיכם את ערימת התמונות,

וחושבים לפני כל תמונה: "To be or not to be", לא יהיו לכם הפתעות לגבי תמונות הסטילס שיהיו בסרט. וטוב שכך.

גם לעבור על כל קלטות הוידאו שיש לכם בבית זה "תיק" די רציני. אבל מחובתכם לדעת מה יש בכל קלטת שאתם מעבירים אלי. אולי ב-5 קלטות, מתוך ה-9 שנתתם לי, ילדת בת המצווה שלכם בכלל לא מופיעה? זה יפה ככה? להושיב אותי לצפות ב-5 קלטות מלאות ולא רלוונטיות?

אז כן, עליכם להכין שיעורי בית, לצפות בקלטות, ולכתוב לי איזה קטעים (והיכן הם, פחות או יותר, מופיעים בקלטת) אתם מעוניינים שיהיו בסרט.

רק כך תוכלו לספק לי את הקלטות הקשורות לנושא.

ולשאלתכם: "אז מה כבר נשאר לך לעשות? האם זאת כזאת בעיה לחבר את כל הקטעים, וליצור סרט?"

האמת, למי שיש תוכנת עריכה, והוא בקיא בְּרָזֵי עריכת הוידאו, זו לא בעיה בשבילו, להציב ולחבר את הכל ביחד.

אבל האם זה מה שעושה את הסרט?

לפי הגיון זה, כל אחד יכול להיות סופר. מה, אני לא יודע לכתוב? יודע. ואני לא מסוגל לחבר את אוצר המילים שלי למשפטים שלמים? בטח שמסוגל. אז מה הבעיה שלי לכתוב ספר?

ואיפה היצירתיות? ואיפה טכניקות העריכה המיוחדות, והניסיון? וכרטיס העריכה, שמספק אפקטים נפלאים?

אני חושבת שכמעט כל אחד יכול לערוך סרט וידאו, אבל על-מנת להיות עורך וידאו, אדם צריך שיהיה לו יותר מאשר ידע בהפעלת תוכנת עריכה.