קשיי קשב וריכוז (ADHD) יכולים להוות מוקש רציני, בכל הקשור ללימודים.

בכל הקשור ליצירתיות, לעומת זאת, קשיי הקשב עשויים להוות השראה ליצירה ומקוריות.

תגידו: "טוב, האנשים/הילדים האלה לא מסוגלים להקשיב, אז מה כבר נשאר להם לעשות? הם, הרי, חייבים להעסיק את עצמם, איכשהו. אז הם מציירים או רוקדים או שרים או עורכים סרטים, וככה הם נעשים יצירתיים".

אני מניחה שהתאוריה הזו נכונה בחלקה, אבל היא לבטח אינה הסיבה היחידה לקשר ההדוק בין יצירתיות וקשיים בקשב וריכוז.

קשיי קשב וריכוז נובעים, כנראה, מבעיה במערכת העצבים המרכזית במוח. אבל המוח שלנו, ישתבח שמו, פועל פה בשיטת "ריצוי-פיצוי". יש בעיה בהמיספרה השמאלית במוח? סליחה, תקלה, אבל קחו פיצוי בהמיספרה הימנית.

זאת הסיבה, לדעתי, שבעלי ADHD רואים, מבינים או חווים דברים קצת אחרת. לא יותר טוב ולא פחות טוב מאנשים שלא ניחנו בלקות, אלא פשוט אחרת. אני קוראת לזה יצירתיות.